לפעמים אני רוצה לחזור לרגע הזה בו נוצרת אצלי ההחלטה לסרוג את המנורה הזו. אני בטח לא הראשונה שסורגת מנורה, הפינטרסט מלא בכאלה. יחד עם זאת לפעמים אני משעשעת את עצמי בהחלטות שלי. מה שמשמח אותי זו העובדה שעל אף שעברו שנים! מאז שרכשתי בכמה מאות שקלים את המנורה עד לרגע בו ביצעתי את הרעיון בסוף, זה קרה.

הבחירות שלי בשיפוץ המנורה:
– בחרתי בסריגת קרושה – מסרגה אחת כי זה מה שאני יודעת לעשות.
– בחרתי בחוטי כותנה אני אוהבת את המרקם שלהם. מסרגה 2 כי אני סורגת רפוי, רציתי שהסריג שנוצר יהיה חזק וצפוף. 
– בחרתי בצבעוניות מתפרצת מתוך הלב שלי. יש לי סלסלה עם מלא צבעים ובכל פעם בחרתי גוון. אני בוחרת אינטואיטיבית את הצבעים ולא מפחדת משום שילוב.
– סרגתי סריגת תחרה כי זו מנורה ורציתי שהאור יבצבץ בין החוטים.
-בסוף שילבתי חרוזים, אני תופרת אותם לסריגה וזו עבודה סזיפית בפני עצמה.