לפעמים אני רוצה לחזור לרגע הזה בו נוצרת אצלי ההחלטה לסרוג את המנורה הזו. אני בטח לא הראשונה שסורגת מנורה, הפינטרסט מלא בכאלה. יחד עם זאת לפעמים אני משעשעת את עצמי בהחלטות שלי. מה שמשמח אותי זו העובדה שעל אף שעברו שנים! מאז שרכשתי בכמה מאות שקלים את המנורה עד לרגע בו ביצעתי את הרעיון בסוף, זה קרה.
הבחירות שלי בשיפוץ המנורה:
– בחרתי בסריגת קרושה – מסרגה אחת כי זה מה שאני יודעת לעשות.
– בחרתי בחוטי כותנה אני אוהבת את המרקם שלהם. מסרגה 2 כי אני סורגת רפוי, רציתי שהסריג שנוצר יהיה חזק וצפוף.
– בחרתי בצבעוניות מתפרצת מתוך הלב שלי. יש לי סלסלה עם מלא צבעים ובכל פעם בחרתי גוון. אני בוחרת אינטואיטיבית את הצבעים ולא מפחדת משום שילוב.
– סרגתי סריגת תחרה כי זו מנורה ורציתי שהאור יבצבץ בין החוטים.
-בסוף שילבתי חרוזים, אני תופרת אותם לסריגה וזו עבודה סזיפית בפני עצמה.
הסריגה מבחינה טכנית.
אין לי הדרכה סדורה כי סרגתי תוך כדי. אבל אתן לכן כמה טיפים אם גם אתן רוצות לסרוג מנורה.
– התחלתי מהחלק הצר והרחבתי מעט.
– צריך לשים לב כשמגיעים לסוף הסריגה לא להגיע עד הסוף, כי נדרשת מתיחה על מנת שהסריג יהיה עמיד בתוך השלד.
– תחילת הסריג נסרג בעמודים צפופים וגם הסיום. החיבור נעשה באמצעות תפירה.
זהו בעצם. יחסית לפרוייקטים מהסוג הזה הסריגה היתה די מהירה, היא לקחה לי כמה שבועות אבל אני סורגת רק בערבים ככה שקשה לקמט את לוח הזמנים. אבל כמובן שזה פרוייקט ולוקח זמן.
זהו, עד כאן הסיפור על המנורה שלי, השיפוץ, העיצוב ותהליך היצירה.
את מוזמנת אלי לשיעור פרטי בו נעצב, נבחר צבעים ונתכנן את המנורה שלך. כל הפרטים, כאן (בלחיצה על המילה)
אפשרות נוספת היא להצטרף למועדון הסריגה בבנימינה, כל הפרטים, כאן
(בלחיצה על המילה)
תם ונשלם הסיפור על המנורה שלי. אשמח לשמוע, מה דעתך? מה עוד את צריכה ממני? תודה , באהבה גדולה, דליה
