כל איש ואישה שנולדים מגיעים מחוברים לצינור של ידע. בחיים אוטופיים התינוק שגדל מקשיב לצינור הידע ויודע שזו המשימה של חייו. להעביר את הידע הזה הלאה. הידע יכול להיות מכל התחומים הקיימים בעולם – ידע של רפואה, ידע של ריפוי, ידע של יצירה, בישול, פיתוח טכנולוגיה וכו. לרוב אותו ידע יגיע למספר נשמות חדשות בגלגול. כאן נכנס האדם ומה יעשה עם הידע שלו. כמה יאמין לו. כמה יאמינו לו. כמה ירחיבו לו את אפשרות העברת הידע וכמה יצמצמו אותו. כמה הוא יקח את הידע שלו ברצינות ויאפשר לניצוץ של הידע להיות שמש זורחת בעולם.
יש ידע שמבקש הרחבה אנושית – וכאן נכנס הלימוד האקדמי ויש ידע שדורש רק ביצוע. לכי תצרי. לך תבשל. לכי תרפאי. לך תבנה גינה. יש שקוראים לידע הזה כשרון אבל זה הרבה יותר מזה וזה בדיוק זה. יש אנשים שמחוברים ליותר ממקור ידע אחד – רוב הברואים של העידן החדש מגיעים עם כמה מקורות ידע אבל גם אנשים בוגרים חלקם מגיעים עם כמה מקורות ידע. היא היתה עורכת דין והופכת להיות מעצבת פנים מוכשרת. הוא היה נהג משאית והפך לעורך דין.
מה הבעיה? כשיש קונפליקט בין מקור הידע ליישום שלו. בדרך כלל הקונפליקט יגבר כשיש אי הלימה בין האדם לסובבים אותו, כמו בני משפחתו, ההורים שלו בעיקר ואחר כך בני \ בנות הזוג. מאחר ואנחנו מאמינים שבן האדם בוחר את הוריו הרי הוא בחר התנגדות כדי להתחזק בידע שלו, בשליחות שלו. במקום הזה לעיתים יש שיבושים וקונפליקטים וכך נוצרות מחלות ובעיות. כי מקור הידע שלנו הוא אור החיים שלנו. המתנגדים אינם מבינים שזה האדם, זה מי שהוא ומנסים להכניס אותו למקום אחר. אתה צריך להיות כך וכך, בתחום הזה מרוויחים הרבה ועוד מיני "צריכים" ודרישות הוכחה.
איך מגלים מה "צנור הידע" או ה"כשרון" המולד? מאפשרים. מקום לגדול ולהתרחב, מקום לטעות ולהיות. משחררים את הפחד הפנימי ונותנים לידע לפרוץ. לבוא לידי ביטוי. למצוא את מקומו. כן אפשר לכוון, אפשר לעזור אבל בעיקר צריך לאפשר. צריך להזכיר לאדם שעומד מולך – זה הידע שלך, הכשרון שלך אתה יודע מה לעשות איתו.החופש להיות.
יותר ויותר מחקרים מדברים על משמעות האדם כאחד ממקורות האושר של האדם. האדם שחש משמעותי בעולם , מחובר, תורם, עם ייעוד. מוגשם, כן זו המילה המדוייקת. אם נתבונן על ציר הזמן של האדם הזה נבין שהוא מחובר למקור הידע הקדמוני שלו.
מקור הידע מספר בדרך כלל מי היה האדם בחלק מגלגוליו. ברובם. כלומר הוא מגיע עם נסיון עמוק בתחום שהוא עוסק בו. אני יכולה לספר על עצמי שרוב האנשים שהלכתי אליהם לטיפול בשנים האחרונות היו כאלה שהגיעו עם ידע מזוקק ולאו דווקא עם תעודה. לא שיש לי משהו נגד תעודה אבל לידע יש עוצמה וכח.
מה עושים עם זה?
אם אתם הורים לילדים צעירים אל תדחפו אותם לשום מקום. תנו להם רגע להיות הם. גם אם אתם חושבים שחייבים להעשיר להם את הידע חכו רגע. לפעמים העשרה כזו מסרסת. תנו להם להתבטא. בכל תחום.
אם אתם בני בנות זוג תנו לבני בנות הזוג שלכם מקום להיות. אפשרו להם להיות, לטעות, לבוא לידי ביטוי. אל תנהלו אותם מתוך הפחדים שלכם ומתוך דיאלוג חיצוני שבדרך כלל שעון על "מה יגידו"
אם אתם אנשי חינוך חפשו בכל אדם שעומד מולכם את הניצוץ שלו כי שם יושב הידע שלו.
אם אתם אנשי טיפול הוליכו את המטופל ביד בוטחת ובלב פתוח הישר לניצוץ שלו כי שם יושב האושר, שם יושבת השמחה.
וגם אם פגשתם איש זר ואומלל, תובילו אותו למאגרי הידע הקדום שלו ולמאגרי הניצוץ שלו.
אם אתם עצמכם מרגישים שקצת הלכתם לאיבוד, תושיטו לעצמכם יד, התחברו לעומק הפנימיות שלכם ותזכרו בידע הזה, איתו הגעתם לעולם.
מהות האושר שלנו
יושבת בתוך הניצוץ שלנו ואם יש משהו שאני לומדת מהטירוף של השנים האחרונות זה שהזמן הוא עכשיו.
לכו תנצנצו.
ועם הבאה שתשאלו אותי מאיפה את יודעת את כל זה – הנה התשובה.
מוזמנת להצטרף אלינו
הצטרפי אלינו, לקהילת בית למלאכה וריפוי,
קבלי הזמנות, עדכונים והשראה.
