אמיצה מקשיבה לפעימות הלב שלי

כל יום קורה משהו טוב. הרגע הזה בו את מתלבטת, מתייעצת, שואלת. בודקת אפשרויות, בוחנת את התשובות. בסוף, את לוקחת את כל המידע ומעבדת אותו. ואז, את פונה אל הלב שלך ומקשיבה לפעימות הלב שלך ומקבלת את התשובה – זה מעשה אמיץ, זו קפיצת הבנג'י שלך.
כל יום קורה משהו טוב. במהלך חייך יש את הזמן הזה, הרגע הזה בו את לומדת להקשיב לפעימות הלב שלך, להקשיב ולעשות. אני זוכרת את עצמי כשהייתי אמא צעירה נתנו לי כל כך הרבה עצות. חלקן היו נהדרות וחלקן עצות אחיתופל איומות. כשהתלבטתי איך לבחור, מה לדעת? איך להבין הבנתי שהמסננת הגדולה שלי היא הלב שלי. הבנתי, שרק הלב שלי יודע. ברגע הזה מתעוררת השאלה – איך אבין מתי הלב שלי יודע ומתי זה תעתוע? במהלך הזמן ועם הנסיון הבנתי שההקשבה ללב שלי היא הקשבה מזוככת, שקטה. היא לא מתערבבת ברגשות שלי ובטח שלא בפחדים שלי. על כן ההקשבה לפעימות הלב שלי היא הקשבה אותנטית ושקטה. 
כל יום קורה משהו טוב. אמיצה, מקשיבה לפעימות ליבי זו את. אמיצה, בוטחת, יוצרת. עושה למען עצמך, למען משפחתך, למען הסובבים אותך. עשויה ללא חת, מקשיבה בלי היסוס. לפעימות של הלב שלך. פעימות הלב שלך כמו תוף מהדהדות את עצמך, היותך מזוקקת, נוכחת, אוהבת. היי ברוכה.