הוא הראשון בסדרת זרי הפרחים שאני יוצרת וסורגת בשנה האחרונה. כחלק ממתודולוגיית הריפוי שלי, כחלק מהצורך שלי להחזיק ולתחזק את עצמי אני סורגת ויוצרת יוצרת וסורגת. זר הפרחים הלבן מגיע כדי לברך אותנו בשנה זכה וטהורה, רכה וטובה שנה של פידיון מהיר וחד משמעי של השבויים שלנו.
סרגתי את הפרחים, העלים, הכד, המפית. בהשראת הסבתות שלנו והארומה של הבית המיתי שלי ואולי חלק מכן תזדהו, יצרתי את המרחב שלי מוגן, עם מפית וכד ופרחים.
היצירה השרתה עלי רוגע ובטחון, זמן של שקט, עם עצמי זמן של ריפוי עמוק, של הכלה ושל עיבוד. הדמיון לקח אותי למקומות שרציתי להגיע אליהם. אל הבטחון והידיעה שאני מוגנת. רבות נאמר על הרוח, משורדי שואה וטראומות אחרות, שאותה אי אפשר לקחת לנו. כשאני עוסקת ביצירה שלי אני יודעת שאני מתחזקת ומעצימה את הרוח שלי, הרוח הטובה שמגיעה כדי לקחת אותי על כנפי הדמיון.
אז היצירה נוצרת. היא ממלאת אותי תקווה, אמונה, ידיעה ובעיקר עוטפת אותי ברוח הטובה. כי ביצירה, גם אם היא מגיעה מקושי יש רוח טובה.
אני מקדישה את פרוייקט זרי הפרחים, שהזר הלבן הוא הראשון בסדרה לכל הנשים הטובות שאני מוקפת בהן – במציאות ובדמיון, בעולם הזה ובעולמות אחרים, במדיה האישית ובכל המדיות האפשריות.
מודה בכל רגע על היותכן.
מקדישה את הזר הלבן בהודיה ענקית לאמהות הקדומות של השבט שהופכות אותי לאחת מהן, שמעבירות אלי את הידע, החכמה וסוד החיים הפשוטים.
תודה
הצבע הלבן.
ראשית אני חייבת להדגיש שצבע זה עניין מאד סובייקטיבי. הוא תלוי תרבות, חברה, טעם אישי ובעיקר – אנרגיה. ככל שאנחנו מרשות לעצמנו יותר לחוות ולהרגיש כך נדע איך להשתמש בצבעים לטובתנו. כי צבע הוא מוליך אנרגטי. וכשאנחנו מזהות את הצבע לו אנחנו זקוקות אנחנו משתמשות בו, בשבילנו. בדיוק כמו שאנחנו לומדות להשתמש בצמחי מרפא או בכל מה שמיטיב איתנו.
הצבע הלבן הוא צבע של שלום, של טוהר וגם של אבל. של קדושה וגם צבע קר – שלג – צבע של סטריליות ומעבדה. הוא לא צבע אובייקטיבי כמו שיש כאלה שטועים לחשוב, הוא צבע מלא אנרגיה. אך הוא כן טעון בריק, לכאורה ללא צבעים. צבע נטול צבע.
בהתייחסות שלי לצבעים אני מתייחסת לאבחנה הסובייקטיבית של הצבע. מה הלבן עושה לי? האם הוא מרגיע אותי? נעים לי או שאולי הוא מכניס אותי למתח ולחץ?
הלבן נוטה להזרים תחושה של אשליה, של מושלמות אבל האם היא קיימת אותה מושלמות? ברור שלא. יש בלבן אלמנט של ריק וגם אלמנט של שקר. לא משנה כמה הקירות שלנו יהיו לבנים, בסוף נמצא את הלכלוך הקטן שינפץ לנו את האשליה.
איך בכל זאת להשתמש בלבן?
כמו בכל דבר בעולם שלנו : במינון הולם.
מה שמתאים לך. אם את מרגישה שהלבן מיטיב איתך – נהדר. אם את מזהה שהלבן מותח, לוחץ, מכווץ – תוסיפי צבעים. אולי תבחרי בלבן "שבור" או שתוסיפי ליד הלבן צבעים נוספים.
ללמוד להשתמש בצבעים לטובתך זה לדעת ראשית להכיר את עצמך ואחר כך להבין איך זה משפיע עלייך. אם את רוצה להשתמש בצבעים לטובתך, כדאי מאד שתתנסי. פשוט. פעם אחת תצליחי, פעם אחת תטעי אבל פשוט, תתנסי. זו גם לא אמת מוחלטת. בכל פעם תרגישי קצת אחרת.
הלבן קיים בהמון גוונים. הוא צבע משמעותי וחשוב בהרבה היבטים. הוא מייצג גם יחד עם הצהוב היבטים של אור.
הבחירה שלי לפתוח בזר הלבן היא רנדומלית. התלבטתי רבות כי אני בשלבי הכנה של זר לכל צבע \ גוון \ משפחת גוונים ופשוט שלפתי מהארון את הראשון.
ואולי כמו שאני נוהגת לומר, אין מקריות בעולם?
אשמח לשמוע מה דעתכן, על הזר, על הלבן ובכלל.
