ברוכות הבאות למקום בו הכל יכול לקרות ולהשתנות. ככה, בפשטות. בזרימה. בקלות ובהנאה. ברכות. ברוכות הבאות למשחק משנה תודעה, משנה זווית ראיה ומשפיע על כל חוויית החיים שלנו.ברוכות הבאות ל – כל יום קורה לי משהו טוב.
כבר מכירה ורוצה להצטרף לאתגר?
כדי להטמיע את דרך החיים של כל יום קורה לי משהו טוב אני מזמינה אותך לאתגר השמחה. 30 ימים בהם נתרגל ביחד את
כל יום קורה לי משהו טוב וניצור ביחד שגרה חדשה, מרפאה ושמחה.
להצטרפות, מלאי את הפרטים
כל יום קורה לי משהו טוב
איך הכל התחיל \ מאיפה הכל התחיל?
ברצינות, מנפוליאנה. זוכרות אותה? פוליאנה היתומה מהספר שכתבה אלינור ה. פורטר, שיצא לאור בשנת 1913 והפך לאחד מספרי הקלאסיקה בספרות הילדים. פוליאנה היתה ילדה עניה, בת כומר שהיתה לה יכולת להפוך כל דבר לדבר טוב. אופטימית נצחית.
היו ימים בהם פוליאנה מאד חיכתה לבובה שתגיע בחבילה הבאה מהנשים של העיר הרחוקה. כשהגיעה סוף סוף החבילה, לא היתה בה בובה. אבל היו קביים. פוליאנה התבוננה על הקביים, התעצבה ואחרי כמה דקות קראה בשמחה: איזה מזל שאני לא זקוקה לקביים האלה ויכולה ללכת בנחת על רגליי.
אני לא אפרש לנו את הסיטואציה. רק אומרת שהרגע הזה בו פוליאנה משנה את זווית הראיה הוא רגע מכונן. אנחנו אוהבות להגיד – להפוך
לימון ללימונדה אבל זה לא באמת הסיפור. הסיפור הוא פשוט. לשנות את זווית הראיה.
ואיך זה ממשיך?
ברצינות, ממצוקה. להעביר חיים שלמים ולראות את מה שלא קורה, את מה שאין, להתמקד בחסר, בקשה, במה שלא נמצא – זה היה סיוט עבורי. בטח שהייתי שם. אני בוגרת חיים ארוכים של אין, חסר, לא מספיק ועוד.
מתי שהוא התעייפתי ובחרתי.בחרתי. לשנות את זווית הראיה.
זה לא היה קל, אני מודה. כי הקושי סביבנו קיים בכל רגע ורגע. הוא מגיע מהתקשורת, מהביקורת, מכל מקום שאנחנו מסכימות להקשיב. האין זועק אלינו מהמראה, מחשבון הבנק, מהרשתות החברתיות מהתגובות של הסביבה. בוודאי אתן מבינות בין השורות שהסביבה שלי הדהדה (ועדיין) אין! בקול רם. או לפחות, את זה בעיקר שמעתי.
שיניתי את זווית הראיה.
זה מסע חיים. עודני לומדת ומתרגלת. לראות את היש. להודות עליו.
אני יודעת שזה נשמע כמו קלישאה רוחנית של הניו אייג' אבל בחיים הממשיים, זו האמת כולה. בכל רגע נתון כשיש אין יש גם יש. הוא רב ועוצמתי ומרגש.
וכשאנחנו מרשות לעצמנו לשנות את זווית הראיה, להתבונן מהזווית החדשה, החיים שלנו משתנים. מהקצה אל הקצה.
בהיבט הרוחני תודעתי
הגענו לכאן להתפתח. הנשמה שלנו בחרה את הגלגול הזה להתפתחות שלה. כל נשמה והמסע שלה אבל המעבר מאין ליש משותף לרוב הנשמות שנוכחות בזמן הזה. אנחנו, בעיקר בחברה המערבית בעידן השפע, יש שיאמרו שהרבה יותר מדי שפע ויש לנו הרבה יותר ממה שאנחנו צריכים במובן החומרי. יש לנו המון יש.
כשאחנו עוצרות רגע, רואות את היש, החיים שלנו משתנים.
תודעת שפע
איננה חשבון הבנק וכמה בתים יש לנו. תודעת שפע היא היכולת שלנו לשמוח ולהודות על מה שיש לנו. כשאנחנו שמחות וכשאנחנו עצובות. כשאנחנו מסופקות וכשאנחנו מאוכזבות. כשיש מינוס או פלוס. תודעת שפע עמוקה אינה תלויה בדבר.
רק בנקודת המבט שלנו. בזווית הראייה.
מה שאנחנו מתמקדות בו גדל
זה חוק של היקום. מכירות כשקניתן רכב אדום לכולן יש רכב אדום? העיניים שלנו מסננות ומעבירות את המסר הלאה, אלינו פנימה.
על כן, כשאנחנו מתמקדות בחסר – הוא גדל.
מתמקדות ביש – הוא גדל. מה אתן בוחרות?
הודיה.
כן כן. להודות על היש משנה סדרי עולם. בטח שמעתן את זה הרבה בחייכן, אולי הקדשתן מחברת להודיות אבל בחיי, זו הווייה משנת חיים.
להודות. להעצים את הטוב שקורה. לנשום את זה ולחיות. טוב
הכל כבר ידוע.
לא המצאתי כלום. אספתי ידע ממקורות רוחניים, דתיים ועוד, מתקשורים ומידע שהגיע אלי וזרם דרכי ויצרתי את הגרסה שלי לסיפור.
הגרסה שלי היא, כל יום קורה לי משהו טוב.
משנות את זווית הראיה
מתמקדות בטוב
בוחרות בטוב
חיות את זה ביום יום
מודות על זה
וטוב לנו יותר.
נשמע פשוט? זה אכן ככה. מצטרפות אלי?
ריפוי
כל יום קורה לי משהו טוב מחולל ריפוי. לגוף לרוח ולנפש.
זו בחירה עמוקה שנובעת מהבחירה שלנו בנו.
אנחנו מתחילות בשינוי קטן ועוד שינוי קטן ובפועל, השינוי הוא גדול, ענק, עוצמתי וכל כך משמעותי. למעשה אנחנו סוף סוף בוחרות בנו.
ריפוי, בפרשנות שלי היא הטבה לגוף רוח נפש שלנו. בכל יום אנחנו בוחרות להיטיב עם עצמנו. בקלות, בפשטות, ברכות, בהנאה.
שמחה
שזורה בתוך הבחירה שלנו. כי כשאנחנו משנות את זווית הראיה, בוחרות לראות את הטוב, מודות עליו השמחה נשזרת בחיינו עם כל הטוב שהיא מביאה.
חוסן נפשי
כשאנחנו משנות את זווית הראיה, בוחרות לחיות על פי השיטה של כל יום קורה לי משהו טוב – החוסן שלנו מתעצם.
השראה \ שגרירות של כל הטוב הזה.
כן, זה מה שאנחנו הופכות להיות. שגרירות של סגנון חיים מעצים, מיטיב, משמח. במקומות העבודה שלנו, בקהילה שלנו, במשפחה. אנחנו השראה, WALK THE TALK וזה עוד פרס שאנחנו מקבלות על הבחירה בדרך הזו, של כל יום קורה לי משהו טוב.
כל יום קורה לי משהו טוב
זו מתודולוגיה. כלומר שיטה.
אני לא אוהבת במיוחד את המילה שיטה, מעדיפה לקרוא לזה –
אורח חיים. סגנון חיים. אבל אל תטעו. כל יום קורה לי משהו טוב זו בחירה עמוקה שמשנה את החיים. זו טרנספורמציה עמוקה ומשנה חיים.
כי בפועל, במציאות, באמת, כל יום קורה משהו טוב.
כל שעלינו לעשות הוא – לראות אותו.
להודות עליו. להמשיך הלאה.
ומה קורה עם כל מה שלא טוב?
לא, אנחנו לא הופכות להיות בנות יענה. החיים לא מושלמים, לא הכל טוב. אבל…
1. הקושי לא משתלט עלינו
2. אנחנו מנהלות את התגובות שלנו
3. אנחנו מטפלות \ מתמודדות עם הקושי \ אתגר \ משימה בעינייניות.
כל יום קורה לי משהו טוב. עד שלא תנסו, לא תדעו!
כל יום קורה לי משהו טוב – השיטה, דרך החיים
כדי להטמיע את דרך החיים של כל יום קורה לי משהו טוב אני מזמינה אותך לאתגר השמחה. 30 ימים בהם נתרגל ביחד את כל יום קורה לי משהו טוב וניצור ביחד שגרה חדשה, מרפאה ושמחה. להצטרפות, מלאי את הפרטים
ההתחלה
אולי תהיה קצת מאולצת. אבל בפועל, זה משחק.
אנחנו עובדות \ משחקות בשני הכיוונים –
החוצה פנימה – פנימה והחוצה.
החוצה פנימה.
החלק הזה מתכוון למה שקורה לי כשאני מתנהלת בעולמי.
קורים המון דברים במהלך יום. פעמיים ביום אני עוצרת וכותבת – במחברת או במסמך בטלפון \ מחשב – את הדברים הטובים שקרו לי.
הרעיון הוא להתייחס לדברים הטובים גדולים כקטנים. חשובים כחסרי משמעות. משני עולם או סתמיים לגמרי.
למשל:
מצאתי חניה היום.
ראיתי פרפר לבן.
הרחתי פרח שפרח בשביל.
פגשתי שכן נחמד.
בעלת המכלת שמחה לקראתי.
הבנתן את הכוונה, נכון. ממש אבל ממש זוטות.
הוספת הכרת תודה
מצאתי חניה היום. תודה הללויה
ראיתי פרפר לבן. תודה הללויה
הרחתי פרח שפרח בשביל.תודה הללויה
פגשתי שכן נחמד. תודה הללויה
בעלת המכלת שמחה לקראתי. תודה הללויה.
ממליצה להרגיש את הכרת התודה.
דברים "גדולים"
עברתי טסט היום
הזמנתי כרטיס טיסה לתאילנד
התחתנתי
וכו וכו
אני לא מחליטה מה "גדול" או "קטן" עבורכן, זו הפרדה לצורך הדגמה.
