זו השמחה וככה היא טובה אלינו. היא גורמת לנו לאהוב אותנו.
השמחה מכילה בתוכה את הכרת התודה ואת ראיית היש.
וזה הכלי הכי משמעותי, ראשוני ופשוט להרחבת השמחה –
לקבלת השמחה ולהעלאת תדר השמחה בחיי היומיום.
תודה תודה תודה. הודיה
עוד נדבר רבות על אנרגיית ההודיה והתודה
אבל כרגע, בואי נלמד לראות את מה שכן יש
ולהודות עליו.
כן אני יודעת שעשית את התרגיל הזה כבר מלא פעמים
אבל זה לא תרגיל יותר. זו דרך חיים.
בכל פעם שאת מתמקדת במה שאין
את עוצרת, נושמת ובחיוך גדול כלפי עצמך
באהבה עצמית את אומרת לך – תראי מה שיש.
למשל נכנסת לדירה שלך היא קטנה לך מדי ובמיקום רע
ואת מתבאסת מזה. זה מה שאין. עכשיו מסובבות את הראש.
מה כן יש?
דירה. יש לך
המיקום רע אבל הי, הדירה ממש קרובה לתחנת הרכבת
בה את משתמשת כל יום,
המחיר שלה טוב ולא מכביד עלייך
בעל הדירה נעים
המקלחת חדשה ומשופצת
וחברים טובים שלך גרים בשכנות.
יש מכלת טובה, קרובה
וגם מכון הכושר קרוב.
תודה תודה על זה.
הללויה.
הבנת את הרעיון?
לסיכום
כדי להרחיב את השמחה שלנו ולבחור בתדר שמחה כדרך חיים אנחנו עושות:
1. כשעולה מחשבה של אין – אנחנו מזכירות לה את מה שיש
2. אנחנו מודות על היש.
את התרגיל הזה מבצעות שוב ושוב ושוב עד שהוא
משנה את דרך החשיבה שלנו. עד שאנחנו הופכות
את זווית הראיה , רואות את היש ונשטפות בשמחת הלב שלנו.
הללויה.
